תיקי אובר: דליפה ענקית חושפת כיצד פוליטיקאים בכירים סייעו בסתר לאובר
https://www.bbc.com/news/business-62057321 אלפי קבצים שדלפו חשפו כיצד אובר
חיזרה אחרי פוליטיקאים בכירים, ועד כמה רחוקה הדרך כדי להתחמק מהצדק.
הקבצים מפרטים את הסיוע הנרחב שקיבלה אובר
ממנהיגים כמו עמנואל מקרון ונציבת האיחוד האירופי לשעבר נילי קרוס.
הם גם מראים כיצד המנהל לשעבר של חברת המוניות
הורה באופן אישי על שימוש ב"מתג כיבוי" כדי למנוע גישה למחשבים של שוטרים שפשטו עליהם.
אובר טוענת ש"התנהגותה
בעבר לא הייתה בקנה אחד עם הערכים הנוכחיים" ושהיא "חברה אחרת" כיום.
קבצי אובר הם אוצר של יותר מ-124,000 רשומות,
כולל 83,000 מיילים ו-1,000 קבצים אחרים הכוללים שיחות, המשתרעים על פני 2013 עד
2017. הם דלפו ל"גרדיאן", ושותפו עם הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים
חוקרים ומספר ארגוני תקשורת, כולל BBC Panorama. הם
חושפים, לראשונה, כיצד מאמץ שתדלנות ויחסי ציבור, שמגלגל 90 מיליון דולר בשנה,
גייס פוליטיקאים ידידותיים כדי לסייע בקמפיין שלו לשבש את תעשיית המוניות באירופה.
בעוד שנהגי מוניות צרפתים ערכו מחאות אלימות
לעיתים ברחובות נגד אובר, מר מקרון - כיום נשיא - היה בקשרים פרטיים עם הבוס השנוי
במחלוקת של אובר, טרוויס קלניק, ואמר לו כי יבצע רפורמה בחוקים לטובת החברה.
שיטות העסקים האכזריות של אובר היו ידועות
לציבור, אך לראשונה המסמכים נותנים מבט פנימי ייחודי על המרחקים שהחברה הלכה אליהם
כדי להשיג את מטרותיה.
תיקי UBER: חברת
טכנולוגיה פעלה נגד שרים בכירים בפגישות לא מוצהרות
תיקי UBER: גניבה,
מתגי כיבוי אש, שתדלנות - הטריקים האפלים של Uber נחשפים
הם מראים כיצד נציבת הדיגיטל לשעבר של האיחוד
האירופי, נילי קרוס, אחת הבכירות בבריסל, הייתה במגעים להצטרפות לאובר לפני סיום
כהונתה - ולאחר מכן פעלה בסתר לטובת החברה, תוך הפרה אפשרית של כללי האתיקה של
האיחוד האירופי. באותה תקופה, אובר לא הייתה רק אחת החברות הצומחות ביותר בעולם -
היא הייתה אחת השנויות ביותר במחלוקת, רדופה בתיקי משפט, טענות על הטרדה מינית
ושערוריות של פרצות נתונים.
בסופו של דבר, לבעלי המניות היה מספיק, וטרוויס
קלניק נאלץ לפרוש ב-2017.
אובר אומרת שמחליפו, דארה קוסרשאהי, "הוטל עליו לשנות כל היבט של אופן הפעולה של
אובר" ו"התקין את הבקרות והציות המחמירים הדרושים
לפעילות כחברה ציבורית".
עזרה "מרהיבה" למקרון
פריז הייתה זירת ההשקה האירופית הראשונה של
אובר, והיא נתקלה בהתנגדות עזה מצד תעשיית המוניות, שהגיעה לשיאה במחאות אלימות
ברחובות.
באוגוסט 2014, בנקאי לשעבר שאפתן בשם עמנואל
מקרון מונה זה עתה לשר הכלכלה. הוא ראה באובר מקור צמיחה ונזקק נואשות למשרות
חדשות, והיה להוט לעזור. "[אני] אכנס
את כולם בשבוע הבא כדי להכין את הרפורמה ולתקן את החוק."
באותו יום, אובר הודיעה על השעיית UberPop בצרפת.
היקף הקשר של נשיא צרפת הנוכחי עם החברה
הגלובלית השנויה במחלוקת שפעלה בניגוד לחוק הצרפתי לא נחשף עד כה.
דובר מטעמו של מר מקרון אמר במייל: "תפקידיו הובילו אותו באופן טבעי לפגוש ולקיים
אינטראקציה עם חברות רבות המעורבות בשינוי החד שהתרחש במהלך אותן שנים במגזר
השירותים, אשר היה צריך להקל על ידי פתיחת משוכות אדמיניסטרטיביות ורגולטוריות." אובר אמרה כי "השעיית UberPop לא באה בשום אופן בעקבות תקנות
מועדפות יותר", וחוק חדש
שנכנס לתוקף בשנת 2018 הביא לאימוץ "תקנות
מחמירות יותר" של "לא היו מועילות בשום אופן לאובר".
הרגולטור הפך ללוביסט
הקבצים חושפים גם כיצד מערכת היחסים של אובר עם
אחת הבכירות באירופה, סגנית נשיא הנציבות האירופית נילי קרוס, החלה מוקדם משמעותית
והייתה עמוקה יותר ממה שהיה ידוע בעבר, מה שהציב אותה בהפרה לכאורה של הכללים
המסדירים את התנהגותם של נציבים.
הם חושפים שהיא הייתה במגעים להצטרף למועצה
המייעצת של אובר עוד לפני שעזבה את תפקידה האירופי האחרון בנובמבר 2014.
כללי האיחוד האירופי קובעים כי נציבים צריכים
לכבד תקופת "צינון", לאחר מכן 18 חודשים, שבמהלכה משרות חדשות
דורשות את אישור הנציבות.
כנציבה, גב' קרוס פיקחה על מדיניות הדיגיטל
והתחרות, והייתה מטרד בולט של חברות הטכנולוגיה הגדולות, כשהיא משחקת תפקיד מוביל
בהטלת קנסות עצומים על מיקרוסופט ואינטל. אבל
מכל החברות בהן יכלה לעבוד לאחר שעזבה, אובר הייתה בחירה שנויה במחלוקת במיוחד.
במדינת הולדתה, הולנד, שירות שיתוף הנסיעות של
אוברפופ הביא גם הוא צרות משפטיות ופוליטיות.
נהגי אובר נעצרו באוקטובר 2014, ובדצמבר ההוא
שופט בהאג אסר על אוברפופ, ואיים בקנסות של עד 100,000 יורו. במרץ 2015, משרד אובר
באמסטרדם נערך פשיטה על ידי משטרת הולנד.
במיילים נכתב כי גב' קרוס התקשרה לשרים ולחברי
ממשלה אחרים כדי לשכנע אותם לסגת במהלך הפשיטה. במהלך פשיטה נוספת שבוע לאחר מכן,
גב' קרוס יצרה קשר שוב עם שר הולנדי בתוכנית Uber Files, ובמילותיו
של מייל, "הטרידה" את ראש שירות המדינה ההולנדי.
מייל פנימי יעץ לצוות לא לדון בקשר הבלתי
פורמלי שלה כלפי חוץ: "המוניטין
שלה ויכולתנו לנהל משא ומתן על פתרונות בהולנד ובמקומות אחרים יסבלו מכל התבדחות
אגבית בתוך המשרד או מחוצה לו". הנה
התרגום לעברית:
המסמכים מראים כי החברה רצתה שגב' קרוס תעביר
מסרים ללשכתו של ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה.
באוקטובר 2015, נכתב באחד המיילים: "נפעיל ערוץ חשאי עם נילי ועם ראש הסגל של ראש
הממשלה, כדי להפיק מקסימום תועלת על ידי 'מתן' התחושה של 'ניצחון' עבורם".
היא פנתה לוועדת האתיקה המיוחדת של הנציבות
בבקשה לקבל אישור להצטרף למועצה המייעצת של אובר לפני תום 18 החודשים (תקופת
הצינון), ואף ערערה לנשיא הנציבות, ז'אן-קלוד יונקר.
הבקשה נדחתה, אך מסמכים מראים כי גב' קרוס
המשיכה לסייע לחברה באופן לא רשמי עד להכרזה על מינויה, זמן קצר לאחר סיום תקופת
הצינון.
"את מוכיחה את העובדה שאת
עושה משהו שאסור לך לעשות", הוא אמר
לתוכנית "פנורמה" של ה-BBC. "כי
אם היא לא הייתה מבקשת רשות, עוד אפשר היה לטעון שיש כאן שטח אפור. אבל עכשיו זה
כבר לא המצב".
בבחינת כל הגילויים על מערכת היחסים של גב'
קרוס עם אובר, הוא אמר: "זה גורם
לי להרגיש שהמערכת שלנו כנראה לא מתאימה למטרה שלה, כי היה צריך למנוע את המצב הזה".
גב' קרוס מכחישה שהיה לה "תפקיד
רשמי או לא רשמי באובר" לפני מאי
2016, המועד בו פגה תקופת הצינון.
היא מסרה כי כנציבת האיחוד האירופי היא קיימה
אינטראקציה עם חברות טכנולוגיה רבות, "תמיד מתוך
דחף למה שלדעתי ישרת את האינטרס הציבורי".
במהלך תקופת הצינון, ממשלת הולנד מינתה אותה
לשליחה מיוחדת לענייני סטארט-אפים, תפקיד שכלל ממשקים עם "מגוון
רחב של גופים עסקיים, ממשלתיים ולא-ממשלתיים" במטרה
לקדם "אקוסיסטם
ידידותי לעסקים ומזמין בהולנד", לדבריה.
דובר של משרד הכלכלה ההולנדי מסר כי "אובר לא נחשבה לסטארט-אפ ב-2015".
מאובר נמסר כי גב' קרוס עזבה את המועצה המייעצת
בשנת 2018, וכי מאז הוכנסו הנחיות חדשות ה"מחזקות
את הפיקוח" על "לוביזם ומעורבות חיצונית עם קובעי מדיניות" באירופה.
**'הפעילו את מתג ההשמדה בהקדם
האפשרי'**
אם המשטרה הייתה דופקת בדלת, לאובר היה קו הגנה
שני - "מתג השמדה" (Kill Switch), שהפך את הגישה למחשבי החברה
לבלתי אפשרית עבור גורמי אכיפת החוק שהגיעו למקום.