לא תחרות אלא העברת הון מישראל לחו״ל

בזמן שמדברים איתנו על 'קדמה' וטכנולוגיה, המציאות בשטח פשוטה בהרבה: מדובר במודל עסקי המבוסס על תכנוני מס דורסניים. בעוד שכל נהג מונית ישראלי מדווח על כל שקל ומשלם מסים מלאים לקופת המדינה, תאגידים זרים משתמשים במבנה חברות בינלאומי כדי להוציא את רווחי העמלות ישירות לחו"ל.

זהו לא רק עושק של הנהג הבודד שמשלם עמלות מופרזות, אלא הפסד ישיר לקופת המדינה ולכל אזרח בישראל. החוק החדש, אם לא יתוקן, ייתן לזה "הכשר" רגולטורי שיפגע בשוויון ובצדק החלוקתי. 

הוזלת המחיר לצרכן היא זמנית בלבד

עובדות מהעולם: כיצד אובר מנצלת את הצרכן והנהג

1. מודל "הסבסוד ההפוך" (Subsidizing Billionaires): המחקר האוסטרלי חושף כיצד המודל של אובר אינו מבוסס על "שיתוף", אלא על העברת עושר מנהגים וצרכנים מקומיים לידי תאגידי ענק. המחקר מראה כי נהגים מרוויחים לעיתים קרובות מתחת לשכר המינימום לאחר ניכוי הוצאות רכב, בעוד שהצרכן מקבל תחושה של "מחיר נמוך" שמתבסס על ניצול כוח אדם ללא זכויות סוציאליות.

2. תמחור אלגוריתמי משתנה (Surge Pricing): בניגוד למונית מסורתית עם תעריף מפוקח וקבוע, אובר משתמשת באלגוריתמים המקפיצים מחירים בזמני ביקוש (כמו גשם או שעות עומס). זהו ניצול ישיר של צרכנים שנותרים ללא חלופה תחבורתית, בעוד שהרווח מהזינוק במחיר הולך ברובו לתאגיד ולא לנהג.

3. פגיעה בבטיחות ובאחריות: במדינות רבות, אובר התנערה מאחריות משפטית במקרה של תאונות או פגיעה בצרכנים, בטענה שהיא רק "אפליקציה" ולא חברת תחבורה. זוהי אפליה מובהקת מול נהגי המוניות בישראל המחויבים בביטוחים יקרים ובפיקוח הדוק על בטיחות הרכב.

4. שחיקת השירות בטווח הארוך: האסטרטגיה של אובר היא "הצפת השוק" במחירים טורפניים כדי לחסל את התחרות (המוניות). ברגע שהתחרות נחלשת, המחירים לצרכן עולים והשירות נשחק, שכן הנהגים אינם מסוגלים לתחזק את רכביהם ברמה גבוהה בשל ההכנסה הנמוכה.

                                                                                        לעיון במחקר המלא של ה-Centre for Future Work המוכיח כיצד אובר מנצלת את הנהגים

?ללמוד מהעולם: מה קורה לנהגים כשאובר משתלטת

סיכום הממצאים מאוסטרליה (Body Text - רצוי בנקודות)

• שחיקת שכר קיצונית: מחקרים באוסטרליה חושפים הכנסה של כ-10 דולר לשעה בלבד – פחות מחצי משכר המינימום, לאחר ניכוי הוצאות.

• העלאת עמלות התאגיד: אובר העלתה את העמלה שהיא גובה מהנהגים לכ-30%, ובמקביל הורידה את מחיר הנסיעה לצרכן על חשבון הכיס של הנהג.

• הוצאות תפעול נערמות: הנהג הישראלי, בדיוק כמו עמיתו באוסטרליה, נאלץ לממן מכיסו דלק, תחזוקה וביטוחים שמתייקרים בחדות, בזמן שהתעריפים נשחקים.

• מודל "הנהג המתחלף": התאגיד מסתמך על תחלופה גבוהה (Churn) של נהגים שעוזבים לאחר חודשים ספורים כשהם מבינים שלא ניתן להתפרנס, ובמקומם מגויסים נהגים חדשים וחסרי ניסיון.

• מניעת התאגדות ומחאה: במדינות בהן אובר פועלת, היא סגרה מרכזי שירות פיזיים ושינתה את התמחור באופן אזורי כדי למנוע מהנהגים את היכולת להתאגד ולהשמיע קול מול הגזרות.